כף רגלה של רונית מעולם לא דרכה בבית המשפט למעט ביום בו אישרו היא וירון את הסכם ההורות המשותפת וגם אז רעדה מפחד. כזאת היא רונית. עדינה, שברירית ורגישה. רונית קיוותה שזו הפעם הראשונה והאחרונה שלה במקום המלחיץ הזה, מול שופטת שגערה בה שעליה לקום כשהיא מדברת לבית המשפט, כך סיפרה לי. כמובן שתקוותה של רונית, שנכנעה לאשר הסכם שירון מצא באינטרנט כדי לחסוך כמה שקלים, נגוזה כשקיבלה מידיו של שליח את התביעה שהגיש ירון להרחבת זמני השהות עם עילאי, הבן המשותף, בניגוד למה שנכתב בהסכם וקיבל תוקף של פסק דין מיד כשעילאי נולד.
המודל המשפחתי של הורות משותפת הולך ונהיה נפוץ ומקובל יותר ויותר בישראל. מדובר על גברים ונשים המחליטים להביא ילד לעולם מבלי שהיו או יהיו בני זוג ומבלי לנהל משק בית משותף, אלא חברו לצורך מטרה זו בלבד.
דרכם המשותפת של השניים מתחילה בהסכם הורות משותפת שלפני שחותמים עליו כדאי לדעת למה נכנסים. זהו נושא הקרוב לליבי ומדי פעם אשתף אתכם בטיפים מתוך הניסיון שלי בעריכת הסכמי הורות משותפת ולצערי, בניהול תיקים בבית משפט המגיעים אלי בעקבות הסכם גרוע עליו חתמו הצדדים גם לאחר לידת הילד/ה המשותף/ת ואז מתעוררים הצדדים ומבינים שבעצם לא ידעו למה הם נכנסים כי בד"כ לא היו הורים קודם לכן.
תחילת התהליך הוא כמובן מציאת הפרטנר/ית הנכון/ה לצורך העניין. לעיתים, בין ההורים הפוטנציאליים ישנו קשר המבוסס על היכרות קודמת, לעיתים ההיכרות נעשית באמצעות אתרי אינטרנט ייעודיים ולעיתים באמצעות תיווך של מכרים.
הדבר החשוב ביותר לפני שיוצאים למסע המשותף הוא בניית החזון ההורי המשותף. אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאני נתקלת בהן במה שקשור להסכמי הורות משותפת הוא שימוש בהסכמים שבלוניים מהאינטרנט. הדבר מוביל לכך שחלק מהרצונות והשאיפות של ההורים לעתיד, שיגדלו את הילד בבתים נפרדים מהיום הראשון, לא מוצאים ביטוי בהסכם ומשם הדרך לבית משפט קצרה מאוד.
בחזון ההורי נברר ביחד מהם הערכים המשותפים על בסיסם יגדל הילד. באיזה זרם חינוכי יתחנך(דתי, חילוני, אנטרופוסופי, ביתי וכד'), מהי עמדת ההורים לעתיד בנוגע לחיסונים, מה יהיה המרחק בין שני הבתים ואפילו עמדתם של ההורים בנוגע לאכילת ממתקים וג'אנק פוד. כן… גם על זה רבים.
דרך המפגשים נבין האם יש בין ההורים תקשורת טובה, כבוד הדדי, הערכה, רגישות ושותפות בריאה. שכן, כשבונים את ההסכם באופן תהליכי וכשההסכם נוצר ונכתב על ידי ההורים עצמם ומגרונם, הסיכוי להגיע להליך משפטי קטן. מחקרים מראים כי אנשים נורמטיביים נוטים לקיים את מה שהם עצמם החליטו עליו ולהפר מה שאינם מאמינים בו.
השלב הבא הוא עריכת ההסכם והתייחסות ספציפית לכל פרק בהסכם ועל כך בפוסט נפרד.
כל הזכויות שמורות לטלי נחמיה © 2018
כתבו לי