על המנוח שמתהפך בקברו

לעתים אני נתקלת במקרים קלאסיים שהם בגדר חובה לעריכת המסמכים הללו ועדיין, אנשים נמנעים מכל מיני סיבות שונות ומשונות מלגשת לעורך דין ולערוך צוואה והסכמי ממון. אגב, לאחר תיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות גם ייפוי כוח מתמשך הוא בגדר מסמך חובה בעיניי.

כדי להמחיש את החשיבות של עריכת מסמכים אלו ואת החשיבות של השילוב הנכון שבין הסכם ממון לבין צוואה אמחיש לכם באמצעות דוגמא:

אדם אחד, לא עתיר נכסים בכלל, הלך לבית עולמו והותיר אחריו אישה ושני ילדים. לאיש היתה דירה אחת שנרכשה לפני הנישואין וחשבון בנק עם כסף שחסך. שקל לשקל.

בתרחיש א' – אין הסכם ממון ואין צוואה – לכן, לפי חוק יחסי ממון, את מחצית עזבונו של המנוח תקבל האישה ואת המחצית השניה יקבלו הילדים. לכן ברשות האישה נותר חלק של 75% מהרכוש וברשות הילדים 25% מהרכוש(12.5% לכל אחד מהם).

בתרחיש ב' – אין הסכם ממון אך יש צוואה לפיה הילדים הם הזוכים בכל רכושו של האיש ולאישה הוא אינו מצווה דבר. פה, לפי חוק יחסי ממון השווי של הדירה מתחלק בין הבעל לבין האישה בהתאם לאיזון משאבים והמנוח מתהפך בקברו. האישה תקבל 50% מהיקף העזבון והילדים יקבלו 50% מהיקף העיזבון ולא כפי שרצה הבעל לפי רישום הזכויות בנכס ולפי הצוואה.

בתרחיש ג' – יש הסכם ממון ואין צוואה – לפי הסכם הממון הדירה שייכת לאיש בחייו, במקרה של גירושין למשל שכן הסכם ממון נועד לחיים ולא למוות. אך משהלך האיש לבית עולמו תתחלק הדירה באופן שווה בין האישה לבין ילדי המנוח וזאת עפ"י חוק הירושה. לפי הסכם הממון לא בטוח שזה מה שרצה האיש נכון? אך כיוון שהוא לא טרח לערוך צוואה, יש להחיל את דיני הירושה על עזבונו.

בתרחיש ד' – יש הסכם ממון ויש צוואה. לפי ההסכם הדירה שייכת אך ורק למנוח. לפי הצוואה, המנוח ציווה את כל רכושו לילדיו וכך יהא. בינגו.  כל זאת כמובן שהסכם הממון אושר כדין והאישה וויתרה על זכויותיה מרצון.

משערת שעתה חשיבות המסמכים והשילוב ביניהם ברורה ולכן זה הזמן לגשת ולערוך אותם.