ימי הקורונה היו ימים של ביחד, ימים של משפחה אבל לא לכולם. בחלק מהמשפחות הקטסטרופה נמצאת רק בראשיתה ולמרבה הצער הנזקים יראו בתקופה הקרובה. נזקים בדמות פגיעה כלכלית, משברים זוגיים, ואפילו התעללות קשה, פיסית, מינית, רגשית והזנחת קטינים. הניכור ההורי עליו דובר כבר רבות, תופס גם הוא חלק נכבד בימים בהם ילד להורים גרושים או הורים הנמצאים בהליך גירושין המצוי במצב של ניכור הורי נמצא רק עם אחד ההורים.
רוית תמיד היתה אמא לתפארת. אך ככל שעלתה עצימות סכסוך הגירושין היא הפכה להיות בעיני ירדן בנה ל"אמא זבל" וירדן ביקש מחבריו לכנות אותו "בן זוXX" כי הוא שנא את אמא שלו. מאוד. גם ניר היה אבא נפלא. פעם בשבוע הסיע את יהל בתו ואת שחר בנו לחוגים ובסיומם תמיד קפצו לאכול פיצה, גלידה וזכו ליחס והכלה. אבל כשהוא החליט שהוא מתגרש משרון, הוא הפך בעיני הילדים לאבא קמצן, דוחה, שלא אכפת לו מיהל ושחר.
ירדן הפסיק להתראות עם אמו ולא ראה אותה כבר שנתיים. שחר ויהל מתגוררים עם אמא שלהם ולא ראו את אביהם כבר 5 שנים.
אז מהו ניכור הורי? ניכור הורי הוא מצב בו ילד מתעלם מהורה אחד, לא מעונין לפגוש אותו עד כדי נתק מוחלט.
בהרצאה שנשא אמיתי מגד ראש התוכנית לטיפול משפחתי במכללת תל-חי לפני כשנתיים הוצגו הנתונים הבאים:
מבוגרים שבילדותם התנכרו לאחד מהוריהם סבלו מהפגיעות הבאות:
65% סבלו מערך עצמי ירוד.
70% מהם סבלו מאפיזודות של דיכאון כתוצאה מהאמונה שלא היו אהובים על ידי ההורה המנוכר ומהפרידה הארוכה ממנו.
35% מהם השתמשו בסמים כדי למסך את רגשות הכאב והאובדן שלהם.
40% מהם סבלו מאובדן אמון בעצמם וביחסים משמעותיים כיוון שהאימון עם הוריהם נשבר.
50% סבלו מחזרה שוברת לב של הניכור, הפכו למנוכרים בעצמם מילדיהם שלהם, 50% מילדים מנוכרים, הופכים להיות הורים מנוכרים.
57.5% סבלו מגירושין.
ניכור הורי כולל בתוכו מאפיינים קשים של עיוות המציאות הפנימית על ידי הילד המצוי במצב של ניכור הורי, ילדים הגדלים בחוסר אמפתיה לזולת, הם חסרי דמות ה"עצמי", לא ברור להם מי הם בדיוק. הם מפצלים את העולם לטוב ולרע, לשחור וללבן. הם לא רואים מציאות מורכבת אלא מציאות חד צדדית של הורה "מלאך" מול הורה "מפלצת". הם סובלים מיחסים של תלות(סימביוזה) בינם לבין ההורה המנכר. מצד אחד יש להם הערכה עצמית מופרזת כי יש להם תפקיד משמעותי בחיי ההורה המנכר ומצד שניהם בעלי ביטחון עצמי אמיתי מאוד נמוך. יש להם אי כבוד לסמכות וקושי רציני במסגרות מאוחר יותר, שהרי הם לומדים לא לכבד את הסמכות של ההורי השני אליו הם מתנכרים וגם לא את הסמכות של ההורה המנכר כיוון שהם יודעים שהוא תלוי בהם.
המשמעות של הדברים היא אחת: ניכור הורי = התעללות בילדים שתוצאותיה הרסניות בהרבה יותר מזו של אלימות פיזית בשל הנזק הנפשי העמוק שנגרם לילדים במצב של ניכור הורי.
נכון, על רשויות הרווחה מוטלת המלאכה לזהות ולמנוע. גם על מערכת המשפט. אבל גם עלינו כחברה. כשמתגרשים – לא עושים זאת על גב הילדים גם אם הרצון לנקמה הוא עז ובלתי נשלט. מעבר לכך שמדובר בפגיעה ובגזל של ההורות של הצד השני, מדובר בגזל הילדות והנפש של הילד וזהו נזק בלתי הפיך.
אם חלילה, אתם חשים שילדיכם עובר שטיפת מוח ומתרחק מכם באופן בלתי מוסבר, אל תחכו אפילו שניה. במקרים הללו לזמן יש משמעות רבה והעניין דורש טיפול מיידי.
ניכור הורי היא תופעה שקשה מאוד להתמודד איתה בשלביה המאוחרים ועל כן פניה מהירה ובזמן לבית המשפט תבטיח שכדור השלג לא יתגלגל ויהפוך לניכור הורי של ממש.