כיצד מסירים צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן כנגד קטין?

בחופשת הקיץ ובחגים, מגיעות פניות רבות מהורים גרושים בנוגע להסרת צו עיכוב יציאת קטין מן הארץ שהוטל על ידי אחד מן ההורים.

צו זה ניתן בדרך כלל עד הגעת הקטין לגיל 18 , ומוצא בדרך כלל כאשר אחד מן ההורים חושש מחטיפת הילד על ידי ההורה האחר, דבר שימנע ממנו לקיים קשר עם ילדו, אם יצא מן הארץ לצמיתות.

אילו שיקולים ישקול בית המשפט בבואו להחליט בבקשה להסרת צו עיכוב יציאת הקטין מן הארץ?

• גיל הילד – כאשר מדובר בילדים מתבגרים החוויה של יציאה מן הארץ משמעותית עבורם בעוד שאין לעניין ערך רב בנוגע לילדים רכים בשנים.
  מידת הפגיעה בזכותו של ההורה שאינו משמורן לקשר עם ילדיו – האם מדובר בנסיעה לזמן ארוך או לזמן סביר? (בד"כ שבועיים עד שלושה הם זמן סביר).
• טיב הקשר בין ההורה הנותר בארץ לבין הקטין – ככל שההורה שנותר בישראל נוהג לקיים את הסדרי הראיה ולהתמיד בהם – כך יש צורך משמעותי יותר להבטיח שהקטינים לא יורחקו ממנו לזמן רב מדי.
• האם ישנם סימנים חשודים המראים על ניסיון הגירה לחו"ל? למשל מכירת נכס או עזיבתו, האם ההורה שמבקש לצאת עם הילד עזב את עבודתו ולחלופין האם להורה שיוצא עם הילד לחו"ל יש עבודה קבועה ויש באפשרותו להציג אישורים ממקום עבודתו? האם הילד רשום לבית הספר?
• האם המדינה שאליה יוצא הקטין חתומה על אמנת האג להחזרת ילדים חטופים?
• היסטוריית יציאתם מהארץ של הקטין והחזרתו – ככל שהיו מקרים שבהם בוטלו בעבר צווי עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הילד וההורה שיצא עמו מהארץ הוכיח כי החזירו במועד ושימר קשר בינו לבין ההורה בישראל כאשר הם היו בחו"ל, הדבר מלמד על נכונותו לקיים הצו השיפוטי ולעמוד בהתחייבויותיו.
• האם המדינה אליה מתוכננת הנסיעה היא מדינה מסוכנת?

כיצד יבטיח בית המשפט את שובו של הקטין ארצה?

על פי רוב בית המשפט יבקש להבטיח את שובו של הקטין ארצה ויעשה זאת במס' דרכים חלופיות או מצטברות כגון: עיקול זכויות הבעלות בדירה של ההורה היוצא מן הארץ, ערבות כספית, ערבות צד ג' ועוד.

כמו כן ההורה שיוצא מן הארץ יידרש למסור פרטים מלאים בנוגע לנסיעה ולעיתים אף לפצות על את ההורה הנותר בארץ על הזמן האבוד בזמן רב יותר עם הקטין לכשישובו ארצה.

אז צאתכם לשלום ושובכם לשלום!!!