על פי ס. 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, בד"כ, באין הסכמה אחרת, ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם (ללא לינה בבית האב) אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.

הסדר זה אומנם זכה לביקורות רבות ואף הוקמה ועדה מיוחדת לבחינת ההיבטים המשפטיים של אחריות ההורים בגירושין ("ועדת שניט"), אך יחד עם זאת, טרם שונה החוק. בלשון עדינה יאמר כי כיום, הפסיקה בבתי המשפט לענייני משפחה רואה בחזקת הגיל הרך "אות מתה". בבית הדין הרבני לעומת זאת, עדיין, נדרשת סיבה מהותית לסטות מחזקת הגיל הרך, אם כי גם שם ניכרת התקדמות הפסיקה לכיוון שוויוני יותר ופחות היררכי.

אחריות הורית משותפת היא הסדר לפיו בד"כ, אך לא בהכרח, חלוקת זמני השהות של ההורים עם הילדים היא שווה.

גם לאב וגם לאם הגדרה הורית שווה ושניהם נוטלים חלק שווה בגידול הילדים ובטיפולם.

מבחינת דמי המזונות במסגרת אחריות הורית משותפת, בפס"ד תקדימי שניתן ביום 19/7/17 (בע"מ 919/15) נקבע כי כאשר להורים הכנסה דומה, וכאשר הילדים בגילאי 6-15 והם שוהים זמן שווה אצל כל אחד מן ההורים, לא יהא חייב האב בתשלום דמי מזונות לאם.

עם זאת, לא בכל המקרים יורה או יאפשר בית המשפט את קיומה של אחריות הורית משותפת או חלוקת זמני שהות שווה.

בבואו לדון בשאלת האחריות ההורית, ייבחן בית המשפט היבטים רבים הנוגעים לעניין כגון התקשורת ושיתוף הפעולה בין ההורים (ככל שדרגת התקשורת ושיתוף הפעולה בין ההורים נמוכה, יטה בית המשפט שלא לאשר הסדר כזה), האם ההורים מתגוררים בקרבת מקום?, האם לשני ההורים מסוגלות הורית טובה ועוד.