ההסדר חל על נכסים מסוגים שונים: נכסי מקרקעין, זכויות סוציאליות שנצברו במהלך החיים המשותפים, חשבונות בנק, כלי רכב, ניירות ערך, עסקים, מוניטין ועוד. איזון המשאבים יביא בחשבון גם חובות משותפים של בני הזוג.

הסדר איזון המשאבים לא יחול על פיצויי נזקי גוף, נכסים שנתקבלו בירושה או במתנה, נכסים שהיו בבעלות כל אחד מבני הזוג לפני הנישואין וכספי גמלה מהביטוח הלאומי.

מצב בו הייתה כוונה לבן הזוג לו שייך נכס מסוים לשתף את האחר ולכן, למרות שלכאורה מדובר בנכס חיצוני, הוא עלול להיחשב כנכס משותף ויחול עליו הסדר איזון המשאבים.

הערכת שווי תתבצע באמצעות רואה חשבון או אקטואר. אם שווים של נכסי בן זוג אחד עולים על שווים של נכסי בן הזוג השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש.

כאשר בני זוג מנהלים מאבק משפטי בענייני רכוש, יש חשיבות רבה ל"מועד הקרע", קרי למועד שבו חדלו בני הזוג מלשתף את נכסיהם העתידיים. למשל, מי שמחזיק ביותר זכויות סוציאליות, יעדיף להקדים את מועד הקרע על מנת לשלם פחות והאחר, יעדיף לדחות את המועד על מנת לקבל יותר.

מועד הקרע לעניין איזון המשאבים ופירוק השיתוף יכול להיות מועד הגשת התביעות/פתיחת הליך יישוב סכסוך, מועד בו נתגלתה בגידה, המועד בו הוגש כתב אישום נגד בן הזוג הכולל עבירת אלימות שביצע בו, מועד עזיבת דירת המגורים המשותפת וכו'.

על ידועים בציבור או בני זוג שנישאו לפני 1/1/1974 תחול הלכת השיתוף, הלכה פסוקה שנוצרה על בתי המשפט בישראל וזאת בתנאי שהייתה ביניהם כוונת שיתוף ספציפית.