לאחר שמוצה הליך הגישור ביחידת הסיוע, החלטתם להתגרש.
מה עושים מכאן והלאה?
ראשית יודגש כי תביעת גירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה ותושביה, חייבת להיות מוגשת בבית הדין הרבני. שכן, רק לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בענייני נישואין וגירושין של גבר ואישה יהודים.
יחד עם זאת, למרות שהסמכות לדון בתביעת גירושין מסורה לבית הדין הרבני, ישנם נושאים נוספים, מעבר להסדרת הגט עצמו, בהן ישנה סמכות מקבילה לדון לבית המשפט לענייני משפחה ואלו הם:
- מזונות
- משמורת ילדים
- חלוקת רכוש
באם בני הזוג לא הצליחו להגיע להסכמות ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט, על המבקש לסיים את הקשר להגיש בקשה ליישוב סכסוך. לבחירת הערכאה (הדתי/האזרחית) אליה פונה בן הזוג התובע/המבקש עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך אין שום חשיבות, שכן, לאחר שתסתיים תקופת עיכוב ההליכים, במידה ולא הגיעו הצדדים להסכמות, יוכל המבקש להגיש את תביעותיו לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה לפי בחירתו. כך קרה, שעצם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך מקנה יתרון דיוני משמעותי למבקש, שידו על העליונה מההיבט של בחירת הערכאה.
בנוסף, במידה ומוגשת תביעה לבית הדין הרבני והתובע/ת מעוניין/ת כי בית הדין הרבני הוא זה שידון גם במזונות ורכוש, יש "לכרוך" עניינים אלו בתביעת הגירושין.
ככל שאין כריכה של נושאים אלו לתביעת הגירושין, ניתן לבחור בין הערכאות.
עם זאת, הסמכות לדון בענייני "החזקת ילדים" מסורה לבית הדין הרבני ללא כריכה, אלא אם הוגשה קודם לכן תביעה למשמורת ילדים בבית המשפט לענייני משפחה.
יוער, כי השימוש במונח "החזקת ילדים" עבר מן העולם, אך בבית הדין הרבני עדיין משתמשים במינוח הזה לעניין האחריות ההורית וזמני שהות ההורים עם ילדיהם.
כדי לבצע כריכה נדרש המבקש להוכיח כי עמד בשלושה תנאים מצטברים: תביעת הגירושין היא כנה, הכריכה כנה, הכריכה נעשתה כדין.
התביעות הנלוות לתביעת הגירושין –
כאמור, לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בעניינים הקשורים לגירושין כגון: מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת ילדים.
כאשר הצד התובע מעוניין שבית המשפט לענייני משפחה ידון בעניינים אלו, עליו להגיש תביעה נפרדת לכל עניין ועניין בו מתבקשת הכרעת בית המשפט. בבית הדין הרבני, די בכתב תביעה אחד לכל הנושאים גם יחד.