פערי כוח בהליך הגישור

 יחד עם זאת, להליך גישורי צריך להגיע בלב פתוח ובנפש חפצה ולא ממקום של שימוש ב"פוליטיקה של כוח". במאמרה "הורג אותנו ברכות: גישור גירושין ופוליטיקה של כוח" מסבירה penelope E Bryan כי לפערים בכוח בין בני הזוג השפעה ניכרת על יכולת ניהול מו"מ. לעתים, בהעדר ייצוג משפטי או התערבות שיפוטית, מעצים הגישור את הצד החזק ממילא. במהלך מו"מ בוחנים הצדדים את כוחם היחסי ועלולים להגיע להסכמות המשקפות את נקודות החוזק והחולשה שלהם.

כך גם, הצד האמיד יותר יכול לשכור יועצים יקרים יותר ולאיים בסיום או בהארכת המו"מ. בנוסף, הצד בעל ההשכלה הגבוהה יותר עשוי להיות בעל ידע רב יותר ומהותי למו"מ. לצד זאת ישנם תחומי עיסוק המעניקים לצד מסוים כישורי מו"מ וידע לגבי זכויות וניהול כספים, כאשר הצד השני חסר אותם. דבר מדהים נוסף שכדאי להיות ערים לו הוא שבמהלך הנישואין בני זוג מפתחים תלות הדדית, פסיכולוגית ורגשית ולפעמים גם תלות מינית. בגירושין יכול להתרחש אחד משניים: הכוח הזה כבר לא קיים או שלכוח הזה יש השפעה מהותית על הליך הגישור. מחקרים אקדמיים מלמדים כי לגברים נטייה להתנהגות דומיננטית במו"מ. הם "מסבירים" לבת הזוג את הסיטואציה ולעתים מפריעים לה ומתפרצים לדבריה במהלך שיחה. כמובן שלא כולם, אבל חלקם.

התנהגות זו יכולה לבוא לידי ביטוי במהלך הגישור. הערכה עצמית זה עניין קריטי המשפיע על היכולת לנהל מו"מ גם כן. אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה, מנהלים מו"מ עם תוצאות טובות יותר מאנשים עם הערכה עצמית נמוכה. לאחר ליווי של לא מעט זוגות בהליך גירושין בהסכמה אני יכולה לספר שכעורכת דין ומגשרת, אני עומדת לא פעם בפני אתגר אמיתי בניסיון להתגבר על פערי הכוח. ישנן כמובן טכניקות שהשימוש בהן מאפשר לי לסייע לבני הזוג "לפרוק את הנשק" לפני הכניסה לישיבות הגישור. לצד זאת ישנה חקיקה וישנה פסיקה שתומכות בתהליך ובנושאים העומדים על הפרק בכל ישיבה וישיבה ונותנים מסגרת מסוימת לדיון ובסופו של דבר הגורם החשוב ביותר הוא רצונם הטוב של הצדדים והמוטיבציה האמיתית שלהם, שנובעת מעמקי נשמתם להיפרד בכבוד. ולהיפרד בכבוד משמעו לא לנצל את חולשתו של האחר.