הסדר התדיינות במשפחה

החל מחודש יולי 2016 השתנתה הפרוצדורה הנהוגה עד אז בנוגע להגשת תביעות הקשורות בענייני משפחה וזאת בעקבות החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, תשע"ה – 2014.

מטרתו של חוק זה היא לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישוב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של הילדים.

כלומר, בני זוג (וכן בני זוג לשעבר) שנתגלע ביניהם סכסוך בנושאים שיפורטו בהמשך, חייבים, טרם הגשת תביעתם לביהמ"ש לענייני משפחה או לביה"ד הרבני, להגיש בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע.

יחידות הסיוע הן יחידות טיפוליות השייכות למשרד הרווחה הפועלות לצד כל בימ"ש במטרה לסייע לבני הזוג בהתמודדות מידית עם המשבר ובניסיון ליישב את הסכסוך בדרכי שלום.

יחידות הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה/בית הדין הרבני מנסות להגיש סיוע לזוג המצוי בסכסוך על מנת ליישב את הסכסוך בהסכמה ובהידברות ביניהם.

הצוות מורכב מעובדים סוציאלים, פסיכולוגים, מטפלים משפחתיים, מגשרים ועורכי דין.

לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך מוזמנים בני הזוג למפגש הראשון ביחידת הסיוע. זהו מפגש מהו"ת – מידע, הערכה ותיאום, במסגרתו יקבל הזוג מידע בנוגע להליך ולדרך המתאימה ביותר עבורו לפתרון הסכסוך. במידת הצורך, יימסר מידע בנוגע לסעדים זמניים שניתן לבקש מביהמ"ש.

דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בביהמ"ש, ועל כן, אם צד לא יתייצב לפגישת המהו"ת, רשאי בית המשפט לחייבו בהוצאות.

פגישות המהו"ת אינן כרוכות בתשלום.

בפגישה הראשונה, יתייצבו הצדדים לבדם ולא יורשו להגיע עם עו"ד מטעם.

מפגשי המהו"ת חוסים תחת חיסיון מלא, כלומר הדברים שייאמרו בהם לא יועברו לבית המשפט או לבית הדין או לכל גורם אחר. המפגשים (בין מפגש אחד לארבעה מפגשים), ייערכו תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (אלא אם מוגשת בקשה משותפת להארכת תקופת "עיכוב ההליכים").

אפשר שהמפגשים ייערכו עם שני בני הזוג ואפשר בפגישות נפרדות עם כל אחד מהם.

בסוף הליך המהו"ת נדרשים בני הזוג להודיע באיזה "מסלול" בחרו וזאת בתוך 10 ימים. כלומר, על הזוג להחליט האם הוא בוחר ליישב את הסכסוך בהסכמה או להגיש תביעה.

על פי חוק, לא ניתן להגיש תביעות במהלך תקופה של 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך וכן במהלך 15 ימים לאחריהם.

עם זאת, ניתן להגיש לבית המשפט בקשות דחופות כגון: סעד זמני לשמירת המצב הקיים, בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, בקשה לאישור פעולה רפואית דחופה בקטין, בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחו"ל, בקשה למזונות זמניים ובקשה להבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו.

כך גם, רשאים בני הזוג להסכים ביניהם על תקופה נוספת בה לא ניתן להגיש תביעות, לצורך יישוב הסכסוך בהסכמה בהליך המכונה "הארכת תקופת עיכוב ההליכים".

להלן הנושאים/העניינים הנחשבים לסכסוך משפחתי על פי חוק:

נישואין וגירושין

יחסי ממון בין בני זוג לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה.

מזונות או מדור של בן זוג או של הילדים.

כל עניין הנוגע לילד/ה לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, למעט תובעה לגבי החזרת ילדים חטופים

אבהות או אמהות.

חשוב לדעת: הגשת בקשה ליישוב סכסוך לא תקבע את הערכאה בה תדון התביעה (אם תוגש) לאחר תקופת עיכוב ההליכים. כיום, ידו של מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך על העליונה מפאת זאת שהוא יבחר את הערכאה השיפוטית (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה) והוא בעצם יהא הראשון "לתפוס סמכות" כך שיש שיאמרו שהתקנות ליישוב סכסוך האיצו את "מרוץ הסמכויות" בין הערכאה הדתית לאזרחית. מרוץ עליו דובר ומדובר רבות.