עילות התנגדות ופגמים בצוואות

לאחר שהוגשה לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו קיום צוואה רשאי כל המעוניין בדבר (כל אדם) להגיש התנגדות לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.

את ההתנגדות ניתן להגיש בכל מקרה בו נפל פגם בצוואה.

ישנם פגמים מסוגים שונים:

פגמים צורניים טכניים (שאינם מהותיים) כגון: היעדר חתימת המצווה, היעדר תאריך בצוואה, חתימת עד אחד ובתנאי שהיה נוכח במעמד עריכת הצוואה, אישור בדבר תרגום הצוואה בפני המצווה טעויות סופר ועוד.

וישנם פגמים מהותיים –  המהווים רכיבי יסוד הכרחיים בצוואה ובלתם אין מדובר בצוואה.

לא כל פגם בצוואה יוביל לפסילתה.

בהתאם לחוק הירושה לבית המשפט לענייני משפחה מסורה הסמכות להורות על תיקון פגמים בצוואה ובלבד שהוכח בפניו, באמצעות ראיות, כי הצוואה משקפת את רצון המצווה.

להלן יובאו דוגמאות לעילות ההתנגדות לצוואה:

זיוף – מעבר לעבירה הפלילית של מעשה זיוף הצוואה, מדובר למעשה באי כיבוד רצון המת.

זיוף צוואה יכול שיהא חלקי ויכול שיהא מצב בו הצוואה, כלל לא נעשתה על ידי המצווה.

אחת מנורות האזהרה הנדלקות כאשר מתעורר חשד לזיוף היא כשבצוואה מצויה הוראה בדבר ציווי כל הרכוש לאדם ספציפי וזאת משום שבד"כ מזייף הצוואה לא יודע לפרטי פרטים מהו הרכוש הספציפי של המנוח.

לעיתים מדובר בזיוף חתימת המצווה ועיתים בזיוף הוראה מסוימת כמו שינוי בחלק אותו הותיר המצווה לאדם ספציפי, השמטה או הוספת נהנה.

השפעה בלתי הוגנת –

ס. 30 (א) לחוק הירושה מפרש מהי השפעה בלתי הוגנת.

מדובר על מצב בו המצווה עושה צוואתו לנוכח לחץ חיצוני המופעל עליו. השאלה האם הופעלה על המצווה השפעה היא שאלה עובדתית שהתשובה עליה היא כן או לא. השאלה האם השפעה זו היתה בלתי הוגנת היא שאלה ערכית שתיבחן על ידי בית המשפט בעת הגשת ההתנגדות שיבחן את אופיה של מערכת היחסים בין המשפיע למושפע.

סוגיית ההשפעה הבלתי הוגנת נדונה בהרחבה בבית המשפט ונקבעו לה מבחנים רבים ועל כן כאשר מתעורר חשד להשפעה שכזאת, יש לפנות מיד לעו"ד המתמחה בתחום.

אונס ואיום –

עקרון העל בדיני צוואות הוא קיום דברי המנוח שנאמרו ונכתבו לפי רצונו החופשי וללא כל פגם.

בצוואה שנעשית מחמת אונס או איום בעצם נשלל מהמצווה חופש הפעולה ועל כן די בעוצמה נמוכה של אונס או איום כדי להביא לבטלות הצוואה.

בנוסף, אם חלפה שנה מאז שפסקו האונס או האיום והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה והוא לא עשה כן, לא יהא באונס או באיום כדי לבטל את הצוואה.

תחבולה ותרמית –

מדובר בהשפעה חיצונית של אדם אחר (על כל צורותיה) המופעלת על המצווה ומביאה אותו לעשות צוואה שאינה תורמת את רצונו החופשי והאמיתי. משכך, המצווה טועה במצב הדברים העובדתי האמיתי עובר לעשיית צוואתו, וזאת בשל המצג הכוזב שהוצג לפניו.

טעות – (למשל טעות בעובדה, במניע, בשיקול הדעת של המצווה, בדין)

סעיף 30 (ב) לחוק הירושה מעמיד שני מסלולים באשר להוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות:

אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו לולא הטעות, יתקן בית המשפט את דברי הצוואה בהתאם לכך;

אם אי אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו לולא הטעות, בטלה הוראת הצוואה.

טעות סופר –

טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר זהות, במסר חשבון בנק וכיוצ"ב.

מתוך נאמנות לעיקרון של קיום דברי המת, מאפשר המחוקק לבית המשפט לתקן טעות סופר שנפלה בצוואה ובלבד שאפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה.

מדובר בדוגמאות בלבד, שאינן מכסות כל מקרה אפשרי ואין באמור להלן משום ייעוץ משפטי.

במידה והנכם מעוניינים להגיש התנגדות לצוואה, מומלץ מאוד לפנות למשרדי, המתמחה בדיני ירושות וצוואות, לקבלת יעוץ משפטי.

מעורבות בעריכת הצוואה –

עפ"י ס.35 לחוק הירושה, כאשר מוכחת מעורבותו של הנהנה על פי הצוואה, יכריז בית המשפט על בטלותה של הוראת הצוואה בה היה מעורב הנהנה או בן זוגו. זאת משום שהמעורב נחזה שמי שהשפיע בדרך כלשהי על רצון המצווה.

הפרוצדורה להגשת התנגדות לצוואה:

כאשר מוגשת בקשה לצו קיום צוואה, מפרסם הרשם לענייני ירושה מודעה בעיתון בדבר הגשת הבקשה.

כל עוד לא ניתן צו קיום צוואה, ניתן להגיש התנגדות לצוואה.

מובן, שאין מדובר בהליך פשוט, שאין המצווה כבר אינו בין החיים ויש להתחקות אחר רצונו.

לפיכך, מומלץ מאוד שכתב ההתנגדות יוגש על ידי עורך דין המתמחה בתחום שיבחן את עילות ההתנגדות ואת הפגמים שנפלו בצוואה.

כתב ההתנגדות לצוואה מוגש למשרדי הרשם לענייני ירושה אליו הוגשה הבקשה לצו קיום צוואה, בצירוף תצהיר מאומת כדין על ידי עורך דין.

ההתנגדות מועברת לבית המשפט לענייני משפחה שליד הרשם לענייני ירושה.