צוואה – 4 צורות לה

מכאן, צוואה היא למעשה מעין מתנה המקבלת תוקף עם פטירת המצווה (מעניק ה"מתנה") ונעשית באחת מן הצורות הקבועות בחוק הירושה.

ההגדרה הרווחת למונח צוואה היא הדרך הנתונה בידי אדם בכדי להוריש מנכסיו כרצונו למי שאינם יורשיו על פי דין, או להעניק ליורשיו על פי דין חלקים שונים מחלקם בירושתו בו היו זוכים אילו העזבון היה מחולק על פי דין או אפילו להעניק להם חלקים שווים בהתאם לכללי הירושה.

כלל העל המרחף מעל סעיפי חוק הירושה, התשכ"ה – 1965 המטפלים בתחום דיני הצוואות הוא "קיום וכיבוד רצונו של המצווה".

המחוקק מכיר בארבע צורות שונות לעשיית צוואה:

1.צוואה בכתב יד –

ס.19 לחוק הירושה מגדיר מהי צוואה בכתב יד כדלהלן: "צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו".

יש להדגיש: דרישת כתב היד של המצווה עצמו הינה לב ליבה של צוואה מסוג זה. שהרי, אם מדובר בכתב ידו של אדם אחר, הגם אם הצוואה נחתמה על ידי המצווה עצמו, הצוואה בטלה. פגם מסוג זה אינו ניתן לריפוי כלל וכלל.

מחלוקות רבות מסיבות שונות, בגינן מוגשות התנגדויות לצוואה לבית המשפט לענייני משפחה, מתעוררות במספר לא מבוטל של מקרים, כאשר מדובר בצוואה בכתב יד.

כך למשל, בחתימת המצווה טמונה גמירות דעתו בבואו להחליט כיצד הוא מעוניין לחלק את רכושו. לפיכך, כאשר החתימה אינה ברורה די הצורך, או שמתעורר חשד לזיוף החתימה, עלול בית המשפט שלא לאשר צוואה זו.

עם זאת, צוואה מסוג זה היא קשה לתקיפה ככל שהדבר נוגע לשאלת כתב היד של המצווה. שכן הוכחת כתב ידו של המצווה היא קלה יחסית.

לצוואה בכתב יד יתרונות מסוימים אל מול חסרונות בולטים.

כך למשל, היתרון הבולט בצוואה בכתב יד הוא יכולת המצווה לערוך אותה בעצמו, ללא סיוע או נוכחות של אדם נוסף ומבלי לשכור את שירותיו של עורך דין.

עם זאת, יש לזכור כי מדובר במסמך בעל חשיבות רבה ולעיתים אף קריטית ועל כן אי דיוקים או אי בהירות בלשון הצוואה ובעריכתה עלולה להוביל לאי כיבוד רצון המנוח שהוא כידוע, עיקרון העל המוביל את בחינתן כשרותן של צוואות.

כאשר מוגשת בקשה לצו קיום צוואה שנערכה בכתב ידו של המצווה, ברור כי הנטל העיקרי להוכיח את כשרותה הוא כמובן הוכחת כתב ידו של המצווה. מעבר לכך, ייבחנו כמובן מכלול נסיבות עריכת הצוואה שהן לא בהכרח ידועות וברורות.

2. צוואה בפני עדים –

סעיף 20 לחוק הירושה מגדיר מהי צוואה בפני עדים וקובע את תנאיה: "צוואה בפני עדים תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם בידי המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו;

העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור".

כלומר, התנאים לכשירותה של צוואה בפני עדים הם:

כתב יד/ הדפסה

תישא תאריך וחתימת המצווה (חתימה על כל עמוד)
על המצווה להצהיר בפני העדים שזו צוואתו

על העדים לאשר ולחתום על גבי הצוואה שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וחתם עליה בפניהם

חשוב לציין כי כשירות העדים לחתום היא פרט משמעותי מאין כמוהו. שכן קטין, ומי שהוכרז פסול דין, אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה.

בנוסף, העדים יכולים להיות חברים, עורכי דין, מכרים.

יחד עם זאת, עד או בן זוגו לא יוכלו להיות עדים לצוואה אם הם זוכים בחלק מן הרכוש על פי רצון המצווה.

יודגש כי יש חשיבות לכך שחתימתם של העדים תהא לאחר חתימתו של המצווה שאישר כי חתם על הצוואה בנוכחותם מרצונו הטוב והחופשי וכי תיעשה בנוכחות שני העדים גם יחד.

צוואה בפני עדים היא הקלה ביותר לתקיפה. על מנת ללמוד על נסיבות עריכת הצוואה, יזומנו העדים לצוואה כעדים בבית המשפט ויחקרו בגין נסיבות עריכתה.

3. צוואה בפני רשות – צוואה נוטריונית

ס. 22 לחוק הירושה מגדיר מהי צוואה בפני רשות. מסעיף זה ניתן ללמוד כי בצוואה בפני רשות המצווה יאמר את דבריו בעל פה בפני:

שופט או רשם
הרשם לענייני ירושה
חבר של בית דין דתי
נוטריון

יוער כי בניגוד לצוואה בפני עדים, בה לא מוטלת על העדים החובה לבחון את כשרותו המשפטית של המצווה ואת מצבו הרפואי, במקרה דנן, ס.22 לחוק הירושה מפנה לתקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים לפיה חייב נוטריון שבא בפניו אדם לצוות צוואה [בפני רשות] לקבל חוות דעת רפואית על מצבו של המצווה, אם יש חשש שאותו אדם אינו בעל כשרות משפטית, חולה או תשוש.

במידה והנוטריון מגיע לבית החולים, אסור לו לקבל צוואה כזו כאשר נראה כי אותו אדם נעדר כשרות משפטית.

צוואה בפני רשות היא הצוואה שהכי קשה להתנגד לה. אם עורך הצוואה הוא רשם או שופט, לא ניתן להזמינם בכדי להעיד על אופן עריכת הצוואה. לעומת זאת נוטריון ניתן לזמן לעדות.

4. צוואה בעל פה – שכיב מרע
שכיב מרע הוא חולה אנוש, הנוטה למות.

ס.23 לחוק הירושה מגדיר את התנאים לעריכת סוג זה של צוואה כדלהלן:

(א)  שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

(ב)  דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

(ג)   צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

מסעיף זה ניתן ללמוד, כי צוואה כזו תאמר על ידי המצווה בעל פה בפני שני עדים, השומעים ומבינים את לשונו.

על פי לשון הסעיף נדרשות נסיבות מיוחדות המצדיקות את קיום הצוואה שנמסרה בעל פה אל מול פני המוות.

על מנת שצוואה בעל פה תקבל תוקף, על בית משפט להשתכנע שהמנוח היה שכיב מרע ולחילופין כי ראה עצמו מול פני המוות בנסיבות אובייקטיביות שהצדיקו כן.

כמו כן, על בית המשפט להשתכנע בנוגע לאמיתות הצוואה ובנוגע לרצונו הגמור של המנוח לצוות.

בנוסף, החוק מטיל על העדים לצוואה חובה לסור בהקדם האפשרי לרשם הירושות, לערוך בעצמם זיכרון דברים שישקף את דברי המנוח, לחתום עליו ולהפקידו אצל הרשם.

בניגוד לצוואה בעדים, בכתב יד או צוואה נוטריונית, צוואה בעל פה היא צוואה חלשה יחסית. שכן, רצון המצווה המצוי על ערש דווי עלול להיות מושפע ממניפולציות של המעוניינים בעזבונו.

לפיכך, לקיומה של צוואה שכזו נדרשות ראיות חזקות. כך גם, מהימנותם ואמינותם של העדים חשובות ומשמעותיות לקיום הצוואה ופגם או פסול באמינותם או מהימנותם עלולים לפסול את הצוואה כולה בקלות רבה.

בנוסף, על בית המשפט להשתכנע, כי דברי המנוח מהווים צוואה ולא סיפור או אמירה שאין בה גמירות דעת לצוות (ת"ע (נצרת) 1880/05) ובנוסף לכך, על הזוכה לפי צוואה בעל פה מוטל נטל השכנוע לקיומה של הצוואה וכאמור, מדובר בנטל כבד מאוד.

לסיכום, כמו בכל עניין או סוגיה משפטית, מומלץ להסתייע ולשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה בתחום דיני הירושות והצוואות וזאת על מנת שכלל הנכסים שהותיר/ה אחריו/ה המנוח/ה, יועברו לזוכים על פי הצוואה (היורשים) באופן התואם את רצון המנוח/ה / המצווה.