אלימות במשפחה או בין בני זוג יכולה להתבטא באופנים שונים ובמישורים שונים ולעתים אף בכמה מישורים:

אלימות פיזית – המוכרת ביותר והקלה ביותר לזיהוי: פגיעה בגופו של אדם באמצעות זריקת חפצים לעברו, מכות, בעיטות, דחיפות, יריקות, חבלות.

אלימות מילולית – קללות והשפלה, התפרצויות זעם, צעקות.

אלימות מינית – אילוץ לקיים יחסי מין, שימוש בכוח מופרז ולא רצוי בעת קיום יחסי מין, אילוץ לקיים יחסי מין עם אדם שלישי או עם אדם אחר בניגוד לרצון בן/בת הזוג.

אלימות רוחנית – השפלה, אמירות פוגעניות, מחיקת הדימוי העצמי והכבוד העצמי, הקנטה והקטנת הערך העצמי של האחר.

אלימות נפשית ורגשית – סחיטה, דיכוי, איומים, הסתת הילדים המשותפים, קנאה, אובססיביות, הפגנת עליונות שליטה ובעלות, הפחדה באמצעות מבטים מצמיתים, בידוד חברתי, מניעת קשרים עם המשפחה או עם חברים.

אלימות כלכלית – שליטה כלכלית ובלעדית בניהול המשאבים וההוצאות של התא המשפחתי, מעקב אובססיבי אחר הוצאות ודרישה לראות קבלה על כל הוצאה, קטנה כגדולה, יצירת תלות כספית, מניעת כסף ומשאבים מהאחר, הקצבה של כסף ובדיקת ההוצאות וכרטיסי האשראי כדי לייצר שליטה.

אלימות טכנולוגית –  כתיבה ומחיקה של הודעות ווצאפ, התקנת תוכנת ריגול בסמארט פון, התקנת מצלמות, GPS, איום בהפצת תמונות אינטימיות או תכתובות אישיות, ריגול אחר הדואר האלקטרוני, דרישה לשתף מיקום בכל עת וכל שימוש שנועד לשם דיכוי, מעקב או שליטה באמצעים טכנולוגיים.

ניתן להבחין בשלושה דפוסי אלימות:

אלימות מצבית המתרחשת בעיקר בעתות משבר כמו גירושין, אלימות קלאסית הממצבת תוקפן מובהק לעומת קורבן מובהק ואלימות הדדית המתבטאת בהתנהגות אלימה של שני בני הזוג האחד כלפי השני.

רמת המסוכנות משתנה ממקרה למקרה: בינונית ומטה, משמע אין מסוכנות לפגיעה בחיים, מסוכנות גבוהה המעידה על סכנה מיידית לפגיעה, לא ברמה מסכנת חיים אם כי ברמה הדורשת התערבות מיידית, מסוכנות גבוהה מאוד – מצב חירום המעיד על סכנת חיים מיידית.

ניתן לבחון באופן עצמאי את מצב הסיכון במערכת הזוגית שלך כיום באמצעות השאלון המצורף בקישור. השאלון אינו מחליף הערכת מסוכנות על ידי איש מקצוע מומחה לאלימות במשפחה אבל עשוי לשפוך אור על מצבך.

https://i-risk.co.il/

צו הרחקה וצו הגנה אלו 2 כלים משמעותיים מיידים העומדים לרשות הנפגע והשימוש בהם מצריך התייעצות עם גורם טיפולי מומחה וזאת מחשש להסלמה ועלייה במסוכנות.

צו הרחקה ניתן לקבל באמצעות פנייה למשטרת ישראל והגשת תלונה על אלימות במשפחה.

צו הגנה ניתן לקבל באמצעות פנייה לבית המשפט או לבית הדין הרבני.

מעגל האלימות –

באופן כללי, בישראל מדובר בתופעה הסובלת מתת דיווח אם כי ידוע כי בממוצע נרצחות בישראל 21 נשים על ידי בני זוגם.

חשוב לציין שמעגל האלימות אף פעם לא "נשבר" מעצמו ונדרשת התערבות חיצונית על מנת לשבור את המעגל המאופיין בדפוס של שתי תקופות קיצוניות: מתח חריף עד ל"פיצוץ" אלים לעומת תקופת רגיעה, "ירח דבש" של ממש.

כך גם, לצופה מן הצד וגם לקורבן קשה מאוד להבחין בבעיה ובפגיעה המתרחשת במקום שאמור להיות המקום הכי בטוח – בבית. בדרך כלל הנפגע ידחיק את ההתעללות והפגיעה אותה הוא חווה וינסה להסתירה מתוך בושה, פחד וכאקט הישרדותי.

• הימנעות והרחקה חברתית – מהמשפחה, מהחברים או מכל מקור תמיכה אחר.
• התפרצויות אלימות בלתי נשלטות – זריקת חפצים לעברך, קללות, השפלות.
• קנאה ואובססיביות כלפייך – טלפונים דחופים, איסורים שונים ומשונים, הגעה למקום הימצאותך במפתיע, חיטוט בטלפון הנייד או בתיק, לחץ סביב כל הודעה או שיחת טלפון.
• הקטנה – אתם תמיד אשמים בכל המחדלים הצרות והכישלונות של בן/בת הזוג.
• זוגיות דו-מצבית – בבית גיהנום ובחוץ גן עדן, הוא גם קורבן וגם תוקפן.
• דיכאון, ירידה בפרודוקטיביות, חוסר יכולת להתרכז, סטרס ברמה גבוהה של הנפגע/ת.