ניקסון, ברגר ובית המשפט

וורן ברגר היה נשיא בית משפט העליון האמריקאי בין השנים 1969 ל-1986. למרות שהיה בעל דעות שמרניות, כנשיא בית המשפט העליון הוא הוביל החלטות ליברליות בין היתר בנושא הפלות מלאכותיות, אינטגרציה גזעית ועונש מוות.

בשנת 1974 פסק בית המשפט העליון בראשותו, פה אחד, כנגד הנשיא ריצ׳ארד ניקסון בפרשת ווטרגייט.

ברגר כיהן כנשיא בית המשפט העליון משך 17 שנים!!!תקופה ארוכה יותר מכל אדם אחר במאה ה-20.

הליכים משפטיים ובמיוחד אלו בתחום דיני המשפחה רוויים באמוציות. לא משנה מה עילת התביעה, לא משנה מה המניעים העומדים מאחוריה, תמיד יש שם מטען של רגש.

לא נעים לומר, אבל לא רק של בעלי הדין המתדיינים אלא גם של באי כוחם. אחרי הכל, כולנו בני אדם.
נדמה כי גם התביעה הכי ״צודקת״ יכול והיתה מוצאת מזור באופן אחר.

למרות היותו הבכיר ביותר במערכת המשפט האמריקאי כל כך הרבה שנים, דבריו של הנשיא ברגר בועידת פאונד 1976 מובילים תפיסה אחרת מזו הנהוגה בבתי המשפט בנוגע ליישוב סכסוכים.

לדבריו ״הרעיון שאנשים פשוטים רוצים שופטים בגלימות שחורות, עורכי דין מכופתרים ואולמות משפט מסודרים כדי לפתור את הסכסוכים שלהם אינו נכון. אנשים עם בעיות, כמו אנשים עם כאבים, רוצים הקלה ורוצים לקבל אותה באופן המהיר ביותר והזול ביותר האפשרי״(הנשיא ברגר, ועידת פאונד 1976).

אם אתם רוצים הקלה משמעותית, באופן המהיר ביותר והזול ביותר – השאירו את ההתדיינות בערכאות השיפוטיות כאופציה אחרונה.
מקסימום יצליח לכם.

דילוג לתוכן